התקופה הזאת של ההישארות בבית בגלל ההנחיות של משרד הבריאות, כל זה במטרה להילחם בהתפשטות של נגיף הקורונה.

בימים האלו שכולם יושבים בבית, אולמות האירועים סגורים ואסור לאנשים להיות בהתקהלות של יותר מ – 10 אנשים במקום אחד.

עולות המון מחשבות, אולי אחרי הכל יהיו שינויים בהרגלי האירועים, כל אותם אירועים שעד היום היו אירועים יוקרתיים ישתנו.

אם בעבר אנשים היו משקיעים סכומי עתק מאוד גבוהים על האירוע שלהם, עכשיו ישקיעו הרבה פחות.

כי משהו בתקופה הזאת גרם לאנשים להיות יותר חסכניים, גרם להם להבין שאולי הם לא צריכים את כל הפאר והבזבזנות.

שגם בתקופות האלו, אנשים יכולים להסתדר טוב מאוד בלי קניונים, להסתדר בלי חיי לילה ומועדונים, להסתדר בלי לבזבז על שטויות.

אפשר לחיות מעולה בלי כל מה שהיה לנו עד היום.

וגם כשהאירועים יחזרו, מי הבטיח שהכל יחזור להיות כמו שהייה, אולי אנשים יעשו חישוב כפול על כל שקל שהם מוצאים.

יתחילו להבין שדברים משתנים, הרבה מאוד הולך להשתנות בגלל הסגר הזה שנפל על כולם.

וגם אם כל זה לא מספיק, בימים האלו שלפני פסח, שמיד אחריו מתחילה התקופה של ספירת העומר, שבכל התקופה הזאת אין אירועים.

לא רק מי שבתחום האירועים נפגע, עוד הרבה מאוד עסקים ותחומים שלא נחשבים "חיוניים" נפגעו בגלל מה עם הסגר של הקורונה.

כל אותן גלביות לחינה שחיכו לימים של המימונה, יצטרכו להמתיו עוד קצת לשנה הבאה, בתקווה שעד אז כבר יהיה פתרון.

משנים הרגלים באירועים

לא תמיד זה בטוח שגם הדברים האלו הולכים להשתנות, יכול מאוד להיות שהכל יחזור להיות בדיוק כמו שהיה, אולי כלום לא יקרה.

אבל רגע לפני שכל זה נגמר, הימים האלו לא בהכרח הביאו דברים טובים, הרבה חושבים שיש בזה טוב.

למרות שאני אישית מאוד מתקשה למצוא בכל מה שקורה כאן סימנים טובים, אנשים חולים במצב קשה, עסקים קורסים.

שיעור האבטלה נכון לכתיבת שורות אלו עבר את 900 אלף המובטלים, ויכול להיות שזה יעלה.

שבתוך כל אותם מובטלים לא כללנו את כל העסקים העצמאיים שנסגרו, אלו שביום אחד התזרים שלהם נעצר.

אותם אלו עצמאיים שבמשך שנים מפרישים סכומי עתק לביטוח לאומי, למס הכנסה, למע"מ ועוד.

אלו שמשלמים לרו"ח כל חודש תשלום קבוע, שכירות ארנונה, חשמל והרשימה עוד ארוכה.

מקווה שבאמת דברים יחזרו להיות כמו שהיו, שנחזור לשמוח בשמחות ואירועים, שנחזור לחיים חופשיים.

ושלרגע אחד, יעצרו שם למעלה כל מקבלי החלטות, משרד הבריאות והאוצר, ויבינו, שהם לא יצאו לחל"ת והרבה מאוד ישראלים כן.

שמערכת החינוך, של מורות ששולחות שיעורים של שני עמודי למידה מרוויחות משכורת מלאה, בזמן שמי שבאמת מלמד הם ההורים.

אותם לא הוציאו לחל"ת, הם נחשבים חיוניים, אותם אלו שאפשר לקצץ בשכר שלהם, וחושבים שהם הדבר הכי חשוב שיש.

בימים הקשים האלו צריכים להתרגל כמה שיותר מהר לשינויים ולשנות את הרגלי האירועים שלנו.

בתקווה לימים יותר יפים ושמחים.